|
|
| הרפיה בלידה, התמודדות עם כאב בלידה |
|
|
בתחילת המאה ה-20 גילה רופא בשם ד"ר גרנטלי דיק-ריד שנשים מתרבויות שאינן מבוססות על התנ"ך, וכן נשים אנאלפביתיות שאינן מכירות את התנ"ך, סובלות פחות או אינן סובלות כלל מכאבים בלידה. חלקן, כך הוא גילה, לא ידעו כלל שלידה אמורה לכאוב.
אנחנו, לעומת זאת, שטופות מוח לא רק משחר ילדותנו – 20, 30 או 40 שנה. כבר שלושת אלפים שנה אומרים לנו "בעצב תלדי בנים". דורות רבים של נשים שגדלו עם האמונה הזאת, חיזקו אותה בכך שהוכיחו אותה שוב ושוב. אנחנו מצפות לכאב וכמובן שבהתכווצות הראשונה שהיא חזקה ממה שאנחנו רגילות, אנחנו אומרות לעצמנו "אוי לא, זה ציר. עכשיו יכאב לי". ונחשו מה? זה יכאב.
איפה מרגישים את הכאב?
בתפיסתנו, כשאנו מקבלים מכה ברגל אנו מרגישים את הכאב ברגל. אך למעשה, המוח הוא זה שמקבל את המסר שכואב, ובעזרתו אפשר "להערים" או לעקוף או למלא את התשדורת העצבית במסרים אחרים. ואז המוח "לא יודע" שכואב..
בלידה, מטרת הצירים היא לפתוח ולמחוק את צוואר הרחם, ומאוחר יותר לדחוף את התינוק החוצה. שערו בנפשכן איזו עוצמה של התכווצויות צריך כדי לדחוף תינוק שלם דרך פתח של כ-10 ס"מ ועוד להעביר אותו אחר כך בתעלת הלידה! התכווצויות אלה הן מעל ומעבר לכל פעילות שעשה שריר הרחם אי פעם (חוץ מאשר בלידות קודמות) ולכן אין תימה שהן כואבות. אולם אצל האישה המפוחדת והלחוצה, פועל סט נוסף של שרירים, שמטרתו להשאיר את צוואר הרחם סגור. הפעולה המנוגדת של השרירים מעצימה את הכאב ומאריכה את הלידה. כמובן שככל שכואב יותר, השרירים המתנגדים עובדים חזק יותר.
בשיטת קיי לומדים להרפות באופן מודע את השרירים הבלתי רצוניים המתנגדים לפתיחת הרחם, ולהעצים את פעולתם של השרירים הפותחים. כתוצאה מכך כל מי שהשתמשה בשיטה מדווחת על לידה מהירה מהצפוי.
בנוסף להרפיית מתחים שתפורט להלן, כוללת שיטת קיי גם טכניקות אלחוש המבוססות על דמיון מודרך. מידת האלחוש משתנה מאישה לאישה לפי מידת האימון והאמונה ולפי מטרותיה של האישה – חלק מרגישות כאב אך יכולות להתמודד איתו, וחלק לא ירגישו כאב כלל.
השיטה מתאימה לכל סוגי הלידות, גם למי שיודעת שתרצה לקבל אפידורל שכן הוא לא ניתן עם הציר הראשון ואינו משפיע על כולן באותה מידה. גם אחרי קבלת האפידורל, חשוב לעזור ללידה להתקדם בצורה יעילה ובריאה, ולמנוע התערבויות נוספות. ההדרכה עוזרת בכך.
סיפור על שליטה בכאב, סיפורה של חן:
אפשר להגדיר את חן כאישה רגישה מאוד. לחן סף כאב נמוך מאוד. "אני מאלה שרק נוגעים בי וכואב". דווקא יכולת להרפות יש לי. אבל איך אעבור את הלידה?" חן החליטה לאפשר למוח שלה לציית למה ששומע והזינה אותו בכלים מנטליים להפגת כאב עד שהאמינה לכך. הכלים שרכשה בהדרכה שירתו אותה ביעילות רבה, כי היא תרגלה אותם על כל כאבים שהופיעו עד הלידה ובלידה המשיכה להזכיר לעצמה ולאפשר למוח לציית להם. אלו כלים שימושיים בעת הצורך גם היום.
מיומנויות ההרפיה
אבן היסוד של השיטה היא ההרפיה. ברגע שהאישה מגיעה לחדר הלידה רגועה, כבר נעשתה יותר מחצי עבודה. אישה שמגיעה לחדר לידה כאובה ולעיתים קרובות גם מבוהלת, אינה יכולה בדרך כלל לחשוב בקור רוח, ופעמים רבות אינה אסרטיבית דיה כדי לנהל את הלידה בדרך שלה. טכניקות הרפיית המתחים מאפשרות יותר שליטה במצב.
ההרפיה הגופנית מביאה גם להרפיה של החלק המודע והביקורתי בנפש ולחשיפת התת מודע. כמו בשינה, שבה הגוף רפוי, לפתע אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מיני דברים בלתי אפשריים המתרחשים בחלום. הדבר משול לצפייה בסרט טוב, כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מה שקורה על המסך ומרגישים מה שיוצרי הסרט רצו שנרגיש (לעיתים אנחנו נכנסים גם להרפיה גופנית, ומזילים ריר...); כך גם במצב של הרפיה יזומה. אנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב שבו נוכל לשנות את גופנו ואת תחושותינו כשאנו מדמיינים בראשנו תסריט אשר הגוף עוקב אחריו ומגשים אותו בפועל. הדרך הזו יכולה לעבוד גם במצב של ערנות מלאה, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לנטרל את הגורם הביקורתי ולהאמין ביכולותינו.
חיזוק נפשי
מטרת ההדרכה יכולה להשתנות מאישה לאישה, לדוגמא: האם היא מעוניינת בלידה טבעית, בכלים לניהול כאב עד לקבלת האפידורל, בשליטה ובניהול של הלידה, או ברגיעה ובשחרור שליטה, בהרגעת פחדים הקשורים לחיים החדשים כאמא, ועוד...
בשיטת קיי מבררים עם היולדת את מצבה הנפשי-רגשי לקראת הלידה ואיך הייתה רוצה לראות את הלידה. מגדירים מה חשוב לה בלידה – פחות מהכיוון של "תוכנית הלידה" המוכרת ויותר מהכיוון שמחבר אותה לכוחותיה הפנימיים.
אנו מנסחות ביחד איכויות ותכונות אשר מחזקות אותה, ולאחר שהיא נכנסת למצב של הרפיה עמוקה (וכשהמודע הביקורתי והספקני שקט), חוזרות ביחד על החיזוקים שלה. לאחר אימונים חוזרים יש "ספיגה" של מסרים אלו בתת-מודע והמערכת העצבית וההורמונלית מגיבה בהתאם. |
|
| אביטל 052-2246911 | |
