מה הקשר בין תת-מודע לבין לידות ארוכות / סיבוכים והתערבויות / ניתוח קיסרי
מה הקשר בין פחדים לבין מצג עכוז/ הריון בסיכון גבוה / לידה שמיועדת לניתוח?
הכותרת מרמזת על כך כי בעצם ניתן לשקול את האפשרות לפיה לכל מצב פזיולוגי יש גם תרומה נפשית. שיטת קיי רואה תרומה זו כנכבדה ביותר ולכן עובדת מהכיוון הזה ובכך משפיעה על הגוף, על הלידה, על המציאות.
אישה שמגיעה ללידה עם פחד (גלוי או סמוי) עלולה למצוא את עצמה מעכבת את הלידה שלה בכך שהשרירים והסוגרים נסגרים ואינם מאפשרים זרימה של התהליך. מצב זה מביא הרבה פעמים ללידה ארוכה, עם סיבוכים והתערבויות לא נעימות.
החלק שלא רוצה ללדת
כמובן שאת רוצה את התינוק שלך ורוצה ללדת (ברוב המקרים), אולם האדם הוא "בעל חיים" מורכב, ויחד עם הרצון החיובי והמודע לקבל את שאנו רוצים, קיים גם חלק שמתנגד. לעיתים קרובות זהו פחד – מודע או בלתי מודע – אפילו מדברים בלתי הגיוניים. טיפשיים ככל שיהיו פחדים אלה - יש בכוחו של החלק הזה לנהל אותנו. "ניהול" זה משמעותו: תינוק במצג עכוז, לידה שנתקעת ולא מתקדמת, לידה שמסתיימת בניתוח שלא מבחירה, הריון בסיכון ועוד. כל אלה מצבים שבהם יש חלק של חוסר מוכנות ללדת. הסיבות לכך נמצאות ברמה של התת-מודע. סביר להניח שבשיחה רגילה אישה לא תהיה מודעת לכך כלל, ולכן יש לעבוד איתה בהדרכה שבה קודם מלמדים אותה את היכולת להרפות את המודע, ואז מבררים עם התת-מודע את הסיבה לחוסר המוכנות ללדת. דרך דיאלוג החושף את כל הקולות והצדדים המרכיבים את האישיות, ממשיכים לחיבור המביא ל"פתרון שבין הכוחות הפועלים". או בשפה פשוטה מרגיעים את הפחד לאחר התיחחסות אליו. עבודה זו היא לפי "תרפיית החלקים" (parts therapy), והיא מתבססת על תרפיית הגשטאלט.
כדאי להתקשר בזמן כדי לבחון אפשרות להגיע אלי לטיפול 0522-246911
היפוך עוברים
בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הברית ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההריון. מאה מהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך, ומאה אחרות עברו היפוך חיצוני (הליך שעלול להיות כואב ביותר) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך חיצוני, התהפכו בחזרה. בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשים בממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד, והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.
ההסבר הוא פשוט: לפעמים הסיבה לכך שהתינוק לא התהפך נעוצה במתח שבו נמצאת האם. זה יכול להיות פחד מפני הלידה הקרבה, אך גם מתחים שאינם קשורים להריון, כגון מעבר דירה, מערכות יחסים וכו'. הרפיית המתחים היא השלב הראשון. הדמיון המודרך יכול לעבוד כ"אינבו", ותהליכים שהאם מדמיינת יכולים לקרות גם במציאות.
סיפור על היפוך, סיפורה של יעל:
יעל פנתה להדרכה בשיטת קיי בשבוע 35 לקראת לידה שניה, בעקבות עובר במצג עכוז. הלידה הראשונה זרמה יפה עד שהוחלט על שימוש במלקחיים, אשר פגע באגן של יעל בצורה כל כך מכאיבה וקשה, שאילצה אותה להישאר במיטה במשך שבועיים לאחר הלידה ללא יכולת ללכת. בשיחה מקדימה לא קישרה יעל בין סיפור הלידה הראשונה לבין העובר שעכשיו במצג עכוז.
אולם המעניין הוא שלאחר "חיפוש" בתת-מודע (בהדרכה) גילתה את החלק שבה שפחד מלידה חוזרת עם שימוש במכשירים. בהדרכה יעל עברה טיפול שהרגיע את אותו חלק. כעבור שלושה ימים היא התקשרה ובהתרגשות רבה בישרה שהעובר התהפך! וציינה שהיכולת שלה להרפות תרמה רבות לכך.
