שיטת קיי משמשת להדרכה במישור הגופני והנפשי. השיטה מספקת כלים מנטלים לשליטה בחיינו דרך אימון מוחי ושימוש בשפה ליצירת מציאות.
שיטת קיי, המבוססת על הרפיה עמוקה בשילוב טכניקות שונות של דמיון מודרך, מספקת מענה לטווח רחב ביותר של בעיות, גופניות וגם נפשיות: פחדים, חרדות ופוביות; שינוי הרגלים – עישון, אכילה נכונה, ניהול זמן וכו'; בעיות שינה, התמודדות עם מתחים וכן מצבים גופניים שונים, החל ממחלות פסיכו-סומטיות וכלה במחלות "אמיתיות".
כדי לשנות דפוס חשיבה או להרגיע פחד (לקראת לידה למשל), יש ליצור מסלול חשיבה אשר בא לביטוי במישור הגופני, ומתגשם במציאות. כלומר לכל רגש או מחשבה יש תמונה ביוכימית בתאים, ברקמות, בנוזלים ובשרירים. כשאנו מוודאים שהמוח שלנו נמצא במסלול הרצוי לנו אז אנו משיגים שליטה בגוף שלנו.
את הסמכתי בשיטת קיי רכשתי אצל תמר עילם, כאשר הגעתי אליה להדרכה לקראת לידתי הראשונה.
תמר עילם למדה טכניקות שונות לעבודת גופנפש בארה"ב, וקראה לשילוב ביניהן על שם דר' קיי וולקינשו, שלימדה אותה את רוב הטכניקות לאחר שהכינה אותה ללידת בתה.
חלק משמעותי בלידתי הטבעית אני זוקפת לכוח העמידה המנטלית שלי לאחר ה"אימון" בשיטת קיי. ההדרכה כל כך עזרה לי, עד כדי כך שחשתי צורך עז לשתף נשים נוספות בשיטה זו כדי להקל גם עליהן בלידה.
היום, אי אפשר להפריז בסיפוק שלי בעוסקי בהדרכת נשים בשיטה, ובכך חיבור לעוצמות ולשלווה שבהן.
לאילו מקרים מתאימה השיטה
הרפיה / הפגת כאב / חיזוק נפשי והפגת מתחים
הכנה ללידה, ומצבים הקשורים בהריון (ראי להלן)
שיטת קיי והכנה ללידה
שיטת קיי היא "שטיפת מוח" חיובית ללידה והיא מכינה ללידה בשלושה מישורים עיקריים:
א. היכולת להגיע במהירות להרפיה עמוקה והזמינות של ההרפיה בחיי היום יום. (בהריון, בלידה ואחריה).
ב. ניהול כאב: כלים להפגת מתח וכאב דרך המוח והריכוז (ללידה ולכל הכאבים והמתחים).
ג. התייחסות למצב נפשי (פנטזיות / פחדים) הקשורים ללידה.
באילו מקרים מסייעת שיטת קיי
השיטה מתאימה לכל אישה שחשוב לה להתכונן ללידה בטוחה ובשליטה (הרפיה והפגת כאב)
וכן לטיפול במקרים הבאים:
היפוך עובר שבמצג עכוז
לידה רגילה לאחר לידה קיסרית או אצל אישה "המיועדת" לניתוח למרות רצונה.
זירוז לידה שמתעקבת
ריפוי חוויות טראומטיות מלידות קודמות
חיזוק במצבים של הריון בסיכון ושמירת הריון
טיפול בפחדים שונים הקשורים בלידה ובהורות.
לאישה ההרה, מאפשרת שיטת קיי שליטה כמעט מלאה בלידה.
המטרה בשיטת קיי היא להתחבר לשלווה שבתוכך ולזהות את המשאבים הפנימיים שלך בכלל ואת הכוחות שאת צריכה לקראת הלידה בפרט.
הטיפול בשיטה הוא גופני ונפשי, ויש בו שימוש בדמיון מודרך המשלב בין טכניקות להרפיה עמוקה, עבודה עם התת מודע ושימוש בשפה ליצירת מציאות. השיטה עוזרת להגיע רפויה ורגועה ללידה- דבר המקדם את הלידה באופן משמעותי; לשלוט בכאב – אין צורך אפילו להסביר את היתרון; ולהכיר את התת-מודע כדי להבין את כל הכוחות הפועלים על המחשבה ועל ההתנהגות ולהשפיע עליהם ליצירת מציאות חיובית של לידה קלה (עד כמה שניתן להתקרב להגדרה זו).
שיטת קיי נותנת כלים מנטליים חזקים ביותר של הרפיה עמוקה ושליטה בכאב. זהו למעשה אימון למוח, המשפיע על הגוף ומאפשר יצירת מציאות חיובית ושליטה בלידה.
סיפור על שליטה בלידה
קרן הגיעה לבית החולים בערב, עם ירידת מים, עם פתיחה מזערית ועם צירים סדירים אך ללא כאבים. הרופא האישי שלה שנכח בבית החולים בישר לה שלאור מצבה נראה לו שיתראו בבוקר בחדר הלידה והלך לביתו.
כעבור שעה בלבד, קרן כבר החזיקה בידיה את בתה. "דמיינתי אותה יוצאת, והיא יצאה", אומרת קרן. היא לא קיבלה שום משככים או מאלחשים, ובכל זאת לא חוותה שום כאבים.
האחיות בחדר הלידה של הדסה עין כרם עוד לא ראו דבר כזה: יערה הגיעה עם צירים יעילים ועם פתיחה של ארבע אצבעות – על אופנוע! יערה החליטה לקחת אפידורל למרות שלא חשה כל כאב, "לכל מקרה".
מה משותף לקרן וליערה? שתיהן למדו לשלוט בגופן ובתחושותיהן באמצעות שיטת קיי.
היתרונות של שיטת קיי רבים:
- טכניקות הרפיית הגוף וההרפיה ממתחים ימשיכו לשמש אתכן לאורך כל החיים. ברגע ששולטים בהרפיה, אפשר להשתמש בדמיון המודרך גם "שימוש עצמי" ללא מדריך חיצוני, כדי לרפא תחלואים שונים. היתרון הגדול ביותר הוא שאין כאן תלות במטפל או בכימיקלים. כל מה שצריך כדי ליישם את הטכניקה הוא ראש – ויש להניח שאותו אתם לוקחים אתכם לכל מקום.
לדוגמא: היכולת להיכנס מהר להרפיה עמוקה חשובה ושימושית אחרי הלידה כשאין שנת לילה רצופה והזמנים למנוחה קצרים. כך אפשר למלא מצברים גם ב 10-20 דקות. הפגת כאב שימושית תמיד לכל סוג של כאב: כאבי ראש, מכה, כאבי מחזור וכו' (אזהרה – אין להשתמש בשיטת קיי על כאב בלתי מוכר שהיה מביא אותך אחרת אל הרופא!)
- שיטת קיי שייכת למשפחת "דמיון מודרך" בשימוש שלה בהרפייה ובחיזוקים חיוביים. מה שמייחד אותה הוא שילוב של כלים טיפוליים כגון בירור החלקים שבתת מודע (כפי שצויין קודם לפי תרפיית הגשטאלט). כלי טיפולי נוסף יכול להיות מידע מגלגולים קודמים או שחזור זכרון מודחק או "מוצפן" מחיים אלו (תלוי במה מאמינים), כדי לפתור בעיה שקיימת היום.
- ההדרכה מכבדת את המקום שלך ואין לחץ או עידוד להגיע למקומות אשר אין מוכנות לכך. את/ה הקברניט המחליט לאן ובאיזה קצב.
- בטיפול פרטני בבעיות נפשיות וגופניות (שהן כמובן היינו-הך. ההפרדה בין גוף לנפש היא מלאכותית), אנשים שהיו בטיפול פסיכולוגי קונבנציונלי מדווחים ש"שעתיים בשיטת קיי שקולות לשנה של טיפול" או "חודשיים שקולים לעשר שנים".
מה נדרש כדי לעבור הדרכה בשיטת קיי ולמי היא מתאימה?
מאחר שכל העבודה נעשית בתוך הראש, מידת ההצלחה בכל טיפול בשיטת קיי תלויה במוטיבציה, באימון ובאמונה.
מוטיבציה: מי שאינו רוצה לשנות או להשתנות – באמת "לא יצליח".
בשליטה בכאב בדרך כלל המוטיבציה גבוהה (מה שלא תמיד נכון בהקניית הרגלי אכילה נכונים ובגמילה מעישון). עם זאת, מי שמאמינה שלא תצליח באלחוש אכן תחוש כאב (או תבקש אפידורל מבעוד מועד, כמו יערה).
אימון: שיעורי הבית קלים וכיפיים, ויש להתמיד לבצעם בכל יום, וכמה שיותר פעמים ביום. השיטה מתבססת על הרפיה ועל כוחן של מילים ושפה ביצירת מציאות חיובית או הרגל חדש ולצורך כך חשוב התרגול החוזר.
אמונה: כדאי לשמור על פתיחות או מוכנות לתסריט חיובי שיכנס לחיים. ספקנות לא עוזרת לתוצאות הרצויות. יש לזכור כי אנו בוחרים להחזיק בכל אמונה שלנו, ובאותה מידה אפשר להחזיק באמונה אחרת (למשל לידה קלה במקום לידה קשה..). לעיתים נדמה לנו שהרגשה או אמונה היא עובדה ו"ככה זה".
כוחו של אימון מחשבתי, סיפורה של סיגל:
בעקבות נסיון לא טוב עם אפידורל בלידתה הראשונה, פחדה סיגל לקראת לידתה השניה משימוש באפידורל וגם מהמנעות ממנו ובעיקר מחוסר שליטה בלידה. "רק מפני שאגיד שלא אקח אפידורל זה לא אומר שכך אחשוב וכך יהיה. אין קשר בין מחשבותיי למציאות. יש לנו אחריות מסויימת על בחירותינו אך עד גבול מסויים". בעיניה זאת עובדה ולכן ברור שהיא צודקת. המטרה בהדרכה של סיגל היתה לרכוש תחושת שליטה ורוגע בין אם תיקח אפידורל ובין אם לא. תרגול ההרפיה והשמיעה החוזרת על הדיסק עשו את שלהם ונוצרה פתיחות במחשבה שהביאה אותה ללידה טובה (ללא אפידורל, דרך אגב), שהותירה את סיגל בשליטה, רגועה, מאושרת וגאה.
איך אפשר לדעת מראש אם השיטה מתאימה לך?
מאחר שהשיטה מבוססת על דפוסי חשיבה, בדרך כלל, עצם הגעתך אלינו מעיד על כך שאת מוכנה לשינוי מחשבתי, או שהחשיבה שלך כבר חיובית ולכן ברוב המקרים השיטה מתאימה. עם זאת, בעבודה עם התת-מודע יש הפתעות ואי אפשר לדעת בוודאות למה לצפות. בכל מקרה, ההדרכה תורמת לשמירה על קור רוח והרפיה מודעת ויש ביכולתה להקל ולהאיץ את הלידה.
כל הנשים שעברו את ההכשרה, עוד לפני הלידה, מעידות שהדרך עצמה מעשירה ותורמת לא פחות מהתוצאה.
אזהרות כלליות לגבי שימוש רחב טווח בשיטה:
- לעולם אין להשתמש בדמיון מודרך במקום טיפול רפואי, רק בנוסף!
- לעולם אין להפסיק לקיחת תרופות פסיכיאטריות או אחרות על דעת עצמך ללא התייעצות עם רופא, גם אם הרגשת שיפור.
- אין להשתמש בטכניקות האלחוש על כאב חדש, שבמקרה אחר היה מביא אתכם אל הרופא!
- כמו כן, משום שדמיון מודרך הוא כלי כל כך רב עוצמה, אין להשתמש בו על אחרים ללא הכשרה.
מבנה ההדרכה
ההדרכה ללידה בשיטת קיי נערכת ביחידות. בדרך כלל נדרשים שלושה עד ארבעה מפגשים (ולפעמים יותר לפי הצורך) בני שעה עד שעתיים, פעם בשבועיים עד 4 שבועות (תלוי באיזה שבוע מתחילים), והרבה הרבה שיעורי בית (נעימים) בין מפגש למפגש ועד הלידה. משתתפות לומדות להיכנס להרפיה מהירה ולהתמודד עם כאבים. כל משתתפת מקבלת CD ובו הדרכה להרפיה וחיזוקים חיוביים ללידה קלה.
להכשרת מדריכות/ים בשיטת קיי ניתן לפנות לתמר עילם
הפגת כאב
בתחילת המאה ה-20 גילה רופא בשם ד"ר גרנטלי דיק-ריד שנשים מתרבויות שאינן מבוססות על התנ"ך, וכן נשים אנאלפביתיות שאינן מכירות את התנ"ך, סובלות פחות או אינן סובלות כלל מכאבים בלידה. חלקן, כך הוא גילה, לא ידעו כלל שלידה אמורה לכאוב.
אנחנו, לעומת זאת, שטופות מוח לא רק משחר ילדותנו – 20, 30 או 40 שנה. כבר שלושת אלפים שנה אומרים לנו "בעצב תלדי בנים". דורות רבים של נשים שגדלו עם האמונה הזאת, חיזקו אותה בכך שהוכיחו אותה שוב ושוב. אנחנו מצפות לכאב וכמובן שבהתכווצות הראשונה שהיא חזקה ממה שאנחנו רגילות, אנחנו אומרות לעצמנו "אוי לא, זה ציר. עכשיו יכאב לי". ונחשו מה? זה יכאב.
איפה מרגישים את הכאב?
בתפיסתנו, כשאנו מקבלים מכה ברגל אנו מרגישים את הכאב ברגל. אך למעשה, המוח הוא זה שמקבל את המסר שכואב, ובעזרתו אפשר "להערים" או לעקוף או למלא את התשדורת העצבית במסרים אחרים. ואז המוח "לא יודע" שכואב..
בלידה, מטרת הצירים היא לפתוח ולמחוק את צוואר הרחם, ומאוחר יותר לדחוף את התינוק החוצה. שערו בנפשכן איזו עוצמה של התכווצויות צריך כדי לדחוף תינוק שלם דרך פתח של כ-10 ס"מ ועוד להעביר אותו אחר כך בתעלת הלידה! התכווצויות אלה הן מעל ומעבר לכל פעילות שעשה שריר הרחם אי פעם (חוץ מאשר בלידות קודמות) ולכן אין תימה שהן כואבות. אולם אצל האישה המפוחדת והלחוצה, פועל סט נוסף של שרירים, שמטרתו להשאיר את צוואר הרחם סגור. הפעולה המנוגדת של השרירים מעצימה את הכאב ומאריכה את הלידה. כמובן שככל שכואב יותר, השרירים המתנגדים עובדים חזק יותר.
בשיטת קיי לומדים להרפות באופן מודע את השרירים הבלתי רצוניים המתנגדים לפתיחת הרחם, ולהעצים את פעולתם של השרירים הפותחים. כתוצאה מכך כל מי שהשתמשה בשיטה מדווחת על לידה מהירה מהצפוי.
בנוסף להרפיית מתחים שתפורט להלן, כוללת שיטת קיי גם טכניקות אלחוש המבוססות על דמיון מודרך. מידת האלחוש משתנה מאישה לאישה לפי מידת האימון והאמונה ולפי מטרותיה של האישה – חלק מרגישות כאב אך יכולות להתמודד איתו, וחלק לא ירגישו כאב כלל.
השיטה מתאימה לכל סוגי הלידות, גם למי שיודעת שתרצה לקבל אפידורל שכן הוא לא ניתן עם הציר הראשון ואינו משפיע על כולן באותה מידה. גם אחרי קבלת האפידורל, חשוב לעזור ללידה להתקדם בצורה יעילה ובריאה, ולמנוע התערבויות נוספות. ההדרכה עוזרת בכך.
סיפור על שליטה בכאב, סיפורה של חן:
אפשר להגדיר את חן כאישה רגישה מאוד. לחן סף כאב נמוך מאוד. "אני מאלה שרק נוגעים בי וכואב". דווקא יכולת להרפות יש לי. אבל איך אעבור את הלידה?" חן החליטה לאפשר למוח שלה לציית למה ששומע והזינה אותו בכלים מנטליים להפגת כאב עד שהאמינה לכך. הכלים שרכשה בהדרכה שירתו אותה ביעילות רבה, כי היא תרגלה אותם על כל כאבים שהופיעו עד הלידה ובלידה המשיכה להזכיר לעצמה ולאפשר למוח לציית להם. אלו כלים שימושיים בעת הצורך גם היום.
מיומנויות ההרפיה
אבן היסוד של השיטה היא ההרפיה. ברגע שהאישה מגיעה לחדר הלידה רגועה, כבר נעשתה יותר מחצי עבודה. אישה שמגיעה לחדר לידה כאובה ולעיתים קרובות גם מבוהלת, אינה יכולה בדרך כלל לחשוב בקור רוח, ופעמים רבות אינה אסרטיבית דיה כדי לנהל את הלידה בדרך שלה. טכניקות הרפיית המתחים מאפשרות יותר שליטה במצב.
ההרפיה הגופנית מביאה גם להרפיה של החלק המודע והביקורתי בנפש ולחשיפת התת מודע. כמו בשינה, שבה הגוף רפוי, לפתע אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מיני דברים בלתי אפשריים המתרחשים בחלום. הדבר משול לצפייה בסרט טוב, כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מה שקורה על המסך ומרגישים מה שיוצרי הסרט רצו שנרגיש (לעיתים אנחנו נכנסים גם להרפיה גופנית, ומזילים ריר...); כך גם במצב של הרפיה יזומה. אנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב שבו נוכל לשנות את גופנו ואת תחושותינו כשאנו מדמיינים בראשנו תסריט אשר הגוף עוקב אחריו ומגשים אותו בפועל. הדרך הזו יכולה לעבוד גם במצב של ערנות מלאה, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לנטרל את הגורם הביקורתי ולהאמין ביכולותינו.
חיזוק נפשי
מטרת ההדרכה יכולה להשתנות מאישה לאישה, לדוגמא: האם היא מעוניינת בלידה טבעית, בכלים לניהול כאב עד לקבלת האפידורל, בשליטה ובניהול של הלידה, או ברגיעה ובשחרור שליטה, בהרגעת פחדים הקשורים לחיים החדשים כאמא, ועוד...
בשיטת קיי מבררים עם היולדת את מצבה הנפשי-רגשי לקראת הלידה ואיך הייתה רוצה לראות את הלידה. מגדירים מה חשוב לה בלידה – פחות מהכיוון של "תוכנית הלידה" המוכרת ויותר מהכיוון שמחבר אותה לכוחותיה הפנימיים.
אנו מנסחות ביחד איכויות ותכונות אשר מחזקות אותה, ולאחר שהיא נכנסת למצב של הרפיה עמוקה (וכשהמודע הביקורתי והספקני שקט), חוזרות ביחד על החיזוקים שלה. לאחר אימונים חוזרים יש "ספיגה" של מסרים אלו בתת-מודע והמערכת העצבית וההורמונלית מגיבה בהתאם.
היפוך עובר במצג עכוז / לידה רגילה לאחר קיסרי / זירוז
מה הקשר בין תת-מודע לבין לידות ארוכות / סיבוכים והתערבויות / ניתוח קיסרי
מה הקשר בין פחדים לבין מצג עכוז/ הריון בסיכון גבוה / לידה שמיועדת לניתוח?
הכותרת מרמזת על כך כי בעצם ניתן לשקול את האפשרות לפיה לכל מצב פזיולוגי יש גם תרומה נפשית. שיטת קיי רואה תרומה זו כנכבדה ביותר ולכן עובדת מהכיוון הזה ובכך משפיעה על הגוף, על הלידה, על המציאות.
אישה שמגיעה ללידה עם פחד (גלוי או סמוי) עלולה למצוא את עצמה מעכבת את הלידה שלה בכך שהשרירים והסוגרים נסגרים ואינם מאפשרים זרימה של התהליך. מצב זה מביא הרבה פעמים ללידה ארוכה, עם סיבוכים והתערבויות לא נעימות.
החלק שלא רוצה ללדת
כמובן שאת רוצה את התינוק שלך ורוצה ללדת (ברוב המקרים), אולם האדם הוא "בעל חיים" מורכב, ויחד עם הרצון החיובי והמודע לקבל את שאנו רוצים, קיים גם חלק שמתנגד. לעיתים קרובות זהו פחד – מודע או בלתי מודע – אפילו מדברים בלתי הגיוניים. טיפשיים ככל שיהיו פחדים אלה - יש בכוחו של החלק הזה לנהל אותנו. "ניהול" זה משמעותו: תינוק במצג עכוז, לידה שנתקעת ולא מתקדמת, לידה שמסתיימת בניתוח שלא מבחירה, הריון בסיכון ועוד. כל אלה מצבים שבהם יש חלק של חוסר מוכנות ללדת. הסיבות לכך נמצאות ברמה של התת-מודע. סביר להניח שבשיחה רגילה אישה לא תהיה מודעת לכך כלל, ולכן יש לעבוד איתה בהדרכה שבה קודם מלמדים אותה את היכולת להרפות את המודע, ואז מבררים עם התת-מודע את הסיבה לחוסר המוכנות ללדת. דרך דיאלוג החושף את כל הקולות והצדדים המרכיבים את האישיות, ממשיכים לחיבור המביא ל"פתרון שבין הכוחות הפועלים". או בשפה פשוטה מרגיעים את הפחד לאחר התיחחסות אליו. עבודה זו היא לפי "תרפיית החלקים" (parts therapy), והיא מתבססת על תרפיית הגשטאלט.
היפוך עוברים
בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הברית ובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההריון. מאה מהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך, ומאה אחרות עברו היפוך חיצוני (הליך שעלול להיות כואב ביותר) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך חיצוני, התהפכו בחזרה. בקבוצת הדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשים בממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד, והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.
ההסבר הוא פשוט: לפעמים הסיבה לכך שהתינוק לא התהפך נעוצה במתח שבו נמצאת האם. זה יכול להיות פחד מפני הלידה הקרבה, אך גם מתחים שאינם קשורים להריון, כגון מעבר דירה, מערכות יחסים וכו'. הרפיית המתחים היא השלב הראשון. הדמיון המודרך יכול לעבוד כ"אינבו", ותהליכים שהאם מדמיינת יכולים לקרות גם במציאות.
סיפור על היפוך, סיפורה של יעל:
יעל פנתה להדרכה בשיטת קיי בשבוע 35 לקראת לידה שניה, בעקבות עובר במצג עכוז. הלידה הראשונה זרמה יפה עד שהוחלט על שימוש במלקחיים, אשר פגע באגן של יעל בצורה כל כך מכאיבה וקשה, שאילצה אותה להישאר במיטה במשך שבועיים לאחר הלידה ללא יכולת ללכת. בשיחה מקדימה לא קישרה יעל בין סיפור הלידה הראשונה לבין העובר שעכשיו במצג עכוז.
אולם המעניין הוא שלאחר "חיפוש" בתת-מודע (בהדרכה) גילתה את החלק שבה שפחד מלידה חוזרת עם שימוש במכשירים. בהדרכה יעל עברה טיפול שהרגיע את אותו חלק. כעבור שלושה ימים היא התקשרה ובהתרגשות רבה בישרה שהעובר התהפך! וציינה שהיכולת שלה להרפות תרמה רבות לכך.
לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי (VBAC)
בעבר סברו שפעם קיסרי, תמיד קיסרי. היום ידוע שאפשר ללדת רגיל לאחר קיסרי. אישה המעוניינת ללדת לידה רגילה לאחר שלידתה הקודמת הסתיימה בניתוח, צריכה לרצות זאת ולהתכונן הן פיזית והן (בעיקר) נפשית. נכון שישנם תנאים פיזיולוגים הדורשים ניתוח קיסרי, אולם שיטת קיי רואה בכל מצב פיזי גם את הצד הנפשי. לתת מודע ולכוחות הנפש יכולת השפעה אדירה על גופנו, עד כדי להביא אותו למצב הדורש ניתוח. שיטת קיי אומרת: אם כך הוא, בואו נלך מהכיוון ההפוך- דרך התת מודע נאפשר לגוף להיות במצב האופטימלי ללידה רגילה.
בשיטת קיי מבררים עם התת-מודע את הגורם הנפשי שגרם ללידה הקודמת להיתקע / להסתבך ולהגיע לניתוח. משם ממשיכים ל"יצירת פתרון" ולהמשך יצירת מציאות חיובית ללידה הקרבה.
סיפור על לידה רגילה לאחר קיסרי, סיפורה של אפרת:
לקראת לידתה הראשונה היה חשוב לאפרת ללדת טבעי. היא ניסתה לקדם את הלידה ככל שידעה
אולם בשלב מסויים לאחר שעות רבות ללא התקדמות העדיפו הרופאים לנתח מחשש למצוקה. התברר שהתינוקת שלה לא היתה בזוית מתאימה כדי לרדת באגן ולתעלת הלידה. אפרת הגיעה להדרכה לקראת לידתה השניה בתקוה שהפעם תוכל להימנע מניתוח. בהדרכה נערך בירור של הסיבות העשויות היו למנוע מביתה להתמקם בתנוחה המתאימה ללידה. סיבות הקשורות בפחדים של אפרת: בהדרכה נעשה בירור שהעלה פחד, השמור בתת-מודע שלה, מפני מעבר דרך מקומות צרים בעקבות חוויה שלה (מחיים אלו, מחיים קודמים או אפילו מסרט שראתה והזכרון הופנם כאילו הדבר קרה לה). את הפחד הזה השליכה על התינוקת בלידה ובכך עצרה את ההתקדמות שלה בתעלת הלידה. לאחר בירור זה ויצירת "תסריט" חיובי אפרת נרגעה והיתה לה את היכולת להפריד בין פחדיה לבין הלידה, ולהגיע מוכנה וחזקה בנפשה ללידתה השניה, שהיתה רגילה.
זירוז לידה
לא, לא מדובר במקרים בהם הכל בסדר ורק נמאס לסחוב (ואפילו עוד לא הגעת לשבוע 40). הכוונה להריון שעבר את המועד והגיע למצב שבו הרופא כבר קובע תאריך לזירוז תרופתי, או ללידה שהחלה ומתעכבת. גם במקרים אלו קיים הגורם הנפשי, החלק שפוחד או לא מוכן ללידה או הורות בדיוק כמו במקרים של עובר במצג עכוז ושל לידות שמסתיימות בניתוח. גם כאן "מאווררים" ומנטרלים את הפחד, מדריכים להרפות וזה עושה את שלו.
* במקרה של הריון שעבר את המועד יש לבדוק שוב את תאריך הוסת האחרונה ואם ידוע יום הביוץ ולהעריך מחדש את גיל ההריון. יתכן שיש פספוס של שבוע או שבועיים).
מכתב תודה
אביטל,
הגעתי אלייך במקרה, בעת חיפוש (נואש..) באינטרנט אחר דרכים להתכונן ללידה. הייתי בהיריון שני, מפוחדת מהלידה הצפויה בעקבות לידה קודמת שהייתה טראומטית וכואבת.
לא ידעתי דבר עלייך או על שיטת קיי. אך מהפגישה הראשונה הרגשתי שהגעתי לחוף מבטחים. הובלת אותי ביד בטוחה ומקצועית, בשקט ובנועם. למדתי ותרגלתי הרפיה וניהול כאב. התמדתי באדיקות ב"שיעורי הבית" של האזנה לדיסק וקריאת המשפטים החיוביים.לאחר הפגישה של שחזור ותיקון חוויית הלידה הקודמת הרגשתי כמו אחרי "טיפול עשרת אלפים".
אך למרות כל אלה עדיין חששתי מהלידה, לא הייתי בטוחה שברגע האמת אצליח להתמודד.. ולכן החלטתי לכתוב לך רק לאחר שאלד.
ילדתי לפני שלושה שבועות. הייתה לי לידה מ פ ע י מ ה. ילדתי עם גז צחוק בלבד, ללא אפידורל (אני! שסף הכאב שלי יותר נמוך מים המלח), בלידה שהסתיימה ללא תפרים. הדיסק שלך ליווה אותי גם במהלך הלידה. החוויה כולה הייתה חיובית, מרגשת ומעצימה. סיימתי את הלידה במילים "איזו חוויה נהדרת", מתקשה להאמין שכל הטוב הזה אכן קרה לי. הדבר המדהים ביותר היה כאשר שבתי וקראתי את המשפטים החיוביים שיצרנו יחד בפגישות, וגיליתי שהם תואמים אחד לאחד את מה שהתרחש בלידה!
אני מאחלת לכל הנשים באשר הן חוויות לידה כאלה.
תודה מעומק הלב על המתנה האדירה שהענקת לי ולבתי.
הגר
