בעבר סברו שפעם קיסרי, תמיד קיסרי. היום ידוע שאפשר ללדת רגיל לאחר קיסרי. אישה המעוניינת ללדת לידה רגילה לאחר שלידתה הקודמת הסתיימה בניתוח, צריכה לרצות זאת ולהתכונן הן פיזית והן (בעיקר) נפשית. נכון שישנם תנאים פיזיולוגים הדורשים ניתוח קיסרי, אולם שיטת קיי רואה בכל מצב פיזי גם את הצד הנפשי. לתת מודע ולכוחות הנפש יכולת השפעה אדירה על גופנו, עד כדי להביא אותו למצב הדורש ניתוח. שיטת קיי אומרת: אם כך הוא, בואו נלך מהכיוון ההפוך- דרך התת מודע נאפשר לגוף להיות במצב האופטימלי ללידה רגילה.
בשיטת קיי מבררים עם התת-מודע את הגורם הנפשי שגרם ללידה הקודמת להיתקע / להסתבך ולהגיע לניתוח. משם ממשיכים ל"יצירת פתרון" ולהמשך יצירת מציאות חיובית ללידה הקרבה.
סיפור על לידה רגילה לאחר קיסרי, סיפורה של אפרת:
לקראת לידתה הראשונה היה חשוב לאפרת ללדת טבעי. היא ניסתה לקדם את הלידה ככל שידעה
אולם בשלב מסויים לאחר שעות רבות ללא התקדמות העדיפו הרופאים לנתח מחשש למצוקה. התברר שהתינוקת שלה לא היתה בזוית מתאימה כדי לרדת באגן ולתעלת הלידה. אפרת הגיעה להדרכה לקראת לידתה השניה בתקוה שהפעם תוכל להימנע מניתוח. בהדרכה נערך בירור של הסיבות העשויות היו למנוע מביתה להתמקם בתנוחה המתאימה ללידה. סיבות הקשורות בפחדים של אפרת: בהדרכה נעשה בירור שהעלה פחד, השמור בתת-מודע שלה, מפני מעבר דרך מקומות צרים בעקבות חוויה שלה (מחיים אלו, מחיים קודמים או אפילו מסרט שראתה והזכרון הופנם כאילו הדבר קרה לה). את הפחד הזה השליכה על התינוקת בלידה ובכך עצרה את ההתקדמות שלה בתעלת הלידה. לאחר בירור זה ויצירת "תסריט" חיובי אפרת נרגעה והיתה לה את היכולת להפריד בין פחדיה לבין הלידה, ולהגיע מוכנה וחזקה בנפשה ללידתה השניה, שהיתה רגילה.
מה הקשר בין תת-מודע לבין לידות ארוכות / סיבוכים והתערבויות / ניתוח קיסרי
מה הקשר בין פחדים לבין מצג עכוז/ הריון בסיכון גבוה / לידה שמיועדת לניתוח?
הכותרת מרמזת על כך כי בעצם ניתן לשקול את האפשרות לפיה לכל מצב פזיולוגי יש גם תרומה נפשית. שיטת קיי רואה תרומה זו כנכבדה ביותר ולכן עובדת מהכיוון הזה ובכך משפיעה על הגוף, על הלידה, על המציאות.
אישה שמגיעה ללידה עם פחד (גלוי או סמוי) עלולה למצוא את עצמה מעכבת את הלידה שלה בכך שהשרירים והסוגרים נסגרים ואינם מאפשרים זרימה של התהליך. מצב זה מביא הרבה פעמים ללידה ארוכה, עם סיבוכים והתערבויות לא נעימות.
החלק שלא רוצה ללדת
כמובן שאת רוצה את התינוק שלך ורוצה ללדת (ברוב המקרים), אולם האדם הוא "בעל חיים" מורכב, ויחד עם הרצון החיובי והמודע לקבל את שאנו רוצים, קיים גם חלק שמתנגד. לעיתים קרובות זהו פחד – מודע או בלתי מודע – אפילו מדברים בלתי הגיוניים. טיפשיים ככל שיהיו פחדים אלה - יש בכוחו של החלק הזה לנהל אותנו. "ניהול" זה משמעותו: תינוק במצג עכוז, לידה שנתקעת ולא מתקדמת, לידה שמסתיימת בניתוח שלא מבחירה, הריון בסיכון ועוד. כל אלה מצבים שבהם יש חלק של חוסר מוכנות ללדת. הסיבות לכך נמצאות ברמה של התת-מודע. סביר להניח שבשיחה רגילה אישה לא תהיה מודעת לכך כלל, ולכן יש לעבוד איתה בהדרכה שבה קודם מלמדים אותה את היכולת להרפות את המודע, ואז מבררים עם התת-מודע את הסיבה לחוסר המוכנות ללדת. דרך דיאלוג החושף את כל הקולות והצדדים המרכיבים את האישיות, ממשיכים לחיבור המביא ל"פתרון שבין הכוחות הפועלים". או בשפה פשוטה מרגיעים את הפחד לאחר התיחחסות אליו. עבודה זו היא לפי "תרפיית החלקים" (parts therapy), והיא מתבססת על תרפיית הגשטאלט.
